להעלות את הסיכויים בשוק הרווי
השוק בתחום הייעוץ והפיתוח הארגוני בישראל רווי, כולנו שמענו על זה, גם דיברנו על זה כאן בפוסט הראשון והראינו את התרשים מטה במטרה לתאר את מיעוט ההזדמנויות בשוק, ביחס לביקוש.
ואני אומר – השוק רווי אך לא אבוד(!). ואפילו ההיפך. אנחנו עוד נדבר בעתיד על המגמות בתחום הייעוץ והפיתוח הארגוני והסביבה בה הוא מתקיים שגורמות לי להיות אופטימי, אבל היום, אני רוצה להתייחס להווה.
ובהווה אכן לא קל למצוא עבודה בתחום. בפוסט הנוכחי אני מציע את שלוש העצות הבנאליות ביותר שיעזרו לכם למצוא עבודה כיועצים ארגוניים – עצות מעשיות ולכאורה מובנות מאליהן, שאנשים עדיין לא מיישמים. ומי שיישם יעלה בוודאות את הסבירות שימצא עבודה בתחום.
ללמוד באמת
העצה הראשונה שלי היא ללמוד, אבל על אמת. ואני מתייחס ללמידה כאן בשתי גישות: עולם ישן ועולם חדש.
בגישת העולם הישן, כשאני אומר ללמוד באמת, אני מתכוון ללמידה לתואר. אבל הכוונה היא לא להגעה בזמן לכיתה, הגשת עבודות בזמן, ציון עובר במבחנים והגעה לטקס סיום התואר. אני מתכוון ללמידה עד הסוף, בכל הכוח, לבלוט בשיעורים ולהצטיין.
למה זה חשוב להצטיין בלימודים? כי למרות שזה קריטריון עם הרבה פגמים, זה קריטריון שמקפידים עליו, בטח בחברות ייעוץ. שלא תתבלבלו, אין ספק שאדם שקיבל 100 בקורס "התערבויות אסטרטגיות בארגונים" לא בהכרח יהיה יועץ טוב יותר ממישהו שקיבל 80, אבל בשוק שיש בו כל כך הרבה מועמדים, בטח בלי ניסיון, החברות ממיינות באמצעות ציונים. ההנחה היא שהצטיינות בלימודים מעידה על יכולות גבוהות וככל הנראה אומרת משהו גם על האופי ולכן חברות עושות בה שימוש כרף כניסה לתהליך המיון.
בגישת העולם החדש, כשאני ממליץ לכם ללמוד, אני מתכוון לכך שהלמידה לא מסתיימת בסיום התואר וחשוב להמשיך להעשיר את עצמכם גם אחריו, בדרך שנוחה לכם ובנושאים שמעניינים אתכם. פחות אכפת לי איפה תלמדו, איך תלמדו ומה יהיה הציון שלכם (או אם יהיה) – העיקר שתמשיכו ללמוד. בימינו קיימות מלא אפשרויות ללמוד (קורסים מקוונים, קורסים קצרי מועד, וידאו, ספרים, פודקאסטים – רשימה חלקית), ככה שכל אחד יכול לבחור לעצמו את צורת הלימוד שהכי מתאימה לו. ויש גם מגוון עצום של תכנים ומיומנויות ללמוד, ככה שכל אחד יכול להחליט מה רלוונטי לו ועל מה הוא רוצה לשים דגש.
למידה כזו גם תרחיב לכם את הידע והמיומנויות, ככה שתהיו יותר מוכנים להזדמנות הבאה, וגם תקרין משהו עליכם ועל המסלול שאתם בונים לעצמכם, ככה שתייצרו יותר הזדמנויות ותעברו מסך בצורה טובה יותר (חשוב לומר את האמת – הרושם חשוב).
לצבור קילומטראז'
דבר שני שחשוב לעשות, הוא לא לפספס הזדמנות להתמקצע, להתחיל כמה שיותר מהר לצבור ניסיון, כבר בלימודים.
גם לצבירת הניסיון אני מתייחס בשני ערוצים: פורמלי וא-פורמלי.
בערוץ הפורמלי, ואני אומר את זה עם הרבה כאב בלב וכאדם שבמשך שנים הרוויח את לחמו כשהוא חמוש במגש, ההמלצה היא להתחיל לעבוד כבר במהלך הלימודים במשהו שיכול להיחשב כניסיון רלוונטי, או משהו באזור לכל הפחות. עבודה בהדרכה, אבחון, מיון וגיוס, גם תפקידים כעוזרי מחקר יכולים לעזור בתחום שלנו (וכמובן שזו רשימה חלקית).
(במאמר מוסגר אני רוצה לציין שלדעתי יש ערך רב גם במיצוי חוויית הסטודנט ובמשיכת הטווח המותר של "עשיית חיים" עוד קצת – ערך ברמה האישית וייתכן שגם ברמה המקצועית לטווח הארוך. אבל אין ספק שלצורך מציאת עבודה מיד לאחר הלימודים, ניסיון בתחומים קרובים לייעוץ ופיתוח ארגוני, כבר בתקופת התואר, הוא חשוב).
בערוץ הא-פורמלי, אני מתכוון למיצוי כל הזדמנות להתמקצעות במהלך הלימודים. זה אומר, למשל, לקחת את הפרקטיקום ברצינות, להשקיע בו ולנצל כמה שיותר את העובדה שיש ארגון שפתח את שעריו בפניכם ויועץ שמחויב לחנוך אתכם במהלכו (אזכור לחשיבותה הרבה של חניכה גם בפוסט הזה – צ'ק).
זה אומר גם לדעת להיות חנון וכשיש מטלה לתרגול (כתיבת אבחון, תהליך ליווי למנהל, בניית סדנה וכו'), לקחת אותה בשתי ידים, לעשות עבודה מקיפה ויסודית ולנצל את המרצה של הקורס לצורך קבלת משוב וליווי (לפחות בחלק מהמטלות). לדוגמא, בסמסטר הראשון לתואר, בקורס "מבוא לייעוץ ופיתוח ארגוני" עם פרופסור שאול פוקס, היינו אמורים לעשות אבחון קצר לארגון לפי בחירתנו. באותם ימים מה שעניין אותי היה לתרגל כמה שיותר, אז פניתי לפרופסור פוקס וביקשתי ממנו ללוות אותי באבחון קצת יותר מעמיק בעמותה שבאמת רציתי לתרום לה. הוא נרתם ובליוויו עשיתי חריש לעמותה, מלמטה-למעלה ולצדדים, ראיינתי המון אנשים, עשיתי קבוצות מיקוד ותצפיות, ניתחתי דוחות ובסוף כתבתי אבחון ארגוני מפורט, מקיף ודי בינוני. שהיה האבחון הראשון שעשיתי.
אז בבקשה – תקחו את ההזדמנויות בתואר ברצינות, יש לזה ערך.
לעשות קשרים
ולעצה הבנאלית השלישית – תיצרו לכם רשת של קשרים.
קשרים (ודווקא אלו הפחות קרובים) הם פשוט דרך מעולה לקדם את עצמכם. מכירים את ה"מישהו שמכיר מישהו שמכיר מישהו"? אז חשוב שתדעו למצוא את עצמכם איפשהו במעגל הזה של ה"מישהו"-אים.
כמה דוגמאות לאופן שבו קשרים עזרו לי: את העבודה הנוכחית שלי מצאתי בזכות מרצה לשעבר, לפני חודש העברתי הרצאה במכללה בזכות קשר עם מרצה שהייתי עוזר ההוראה שלה, כל מי שאיתו אני מדבר ומשתף אותי בניסיון שלו לצורך הבלוג הזה – או שלמד איתי, או שעבד איתי, או שפעם הייתי אצלו בראיון עבודה ושמרתי על קשר, או שהוא מרצה שלימד אותי, או מישהו שדיבר איתי בפאנל שהשתתפתי בו, ונראה לי שקלטתם את הקטע – הערך של קשרים רב.
ומשום שאנחנו פה בבלוג פרקטי, אז שני דגשים ליישום בהקשר זה:
- יש מלא הזדמנויות רדומות לקשרים, רק צריך להעיר אותן. מרצים, קולגות לשעבר, מעגלי לימודים, הסמל מהטירונות, אפילו אנשים שפגשתם וירטואלית בלבד בדיון בקבוצה בפייסבוק. יש הרבה אנשים שיכולים לעזור לכם ואתם יודעים מה – אפילו ישמחו לעזור. קחו את הצ'אנס, תלכו לדבר עם המרצה אחרי הרצאה, תשלחו הודעה בלינדקין למישהו שעובד בחברה ששמתם עליה עין, תיעזרו בחברים – תהיו אקטיביים והתנועה תעזור לכם ליצור הזדמנויות.
- תגלו מחויבות. ברגע שיצרתם קשר ודיברתם עם מישהו שיכול לעזור לכם, חשוב שגם תשארו בתודעה שלו וגם תוכיחו לו שהוא לא מבזבז את הזמן. למה אני מתכוון? אני מתכוון לזה שאם מישהו נתן לכם עצה כשדיברתם, אז תיישמו אותה. קודם כל בשבילכם, אחר כך בשביל הקשר. שבועיים-שלושה אחרי השיחה, תיצרו קשר שוב, תעדכנו איך הולך ותוסיפו איזו שאלה. זה יעזור לו להבין שאתם רציניים ושאתם אנשים שכדאי לזכור. ואז יגדלו הסיכויים שהוא ישלוף את השם שלכם כשתהיה הזדמנות.
You’re gonna have to hustle
כל אחת משלוש העצות שנתתי כאן היא מובנת מאליה, אבל דורשת מלא עבודה.
אז תעבדו. קשה. כי אחרת זה לא יעבוד.
ברק