לעבור שלושה ראיונות ולנצח בדו קרב מול דב קוטב
אחרי שנגענו בשיקולים לבחירת מקום הלימודים ודיברנו על צעדים שכדאי לנקוט כדי להעלות את הסיכוי למצוא עבודה בתחום הייעוץ והפיתוח הארגוני, היום נדבר על בניית סדנה לדוגמא, שהיא אבן דרך בחלק גדול מתהליכי המיון לחברות ייעוץ.
נלך רגע אחורה – תהליכי המיון לחברות הייעוץ, כמו להרבה עבודות בימינו, כוללים מספר רב של שלבים. זה נראה שהיום לא ניתן למצוא עבודה בלי תהליך מיון שכולל 3-6 שלבים, כאשר בדרך כלל מדובר במסלול שכולל ראיונות, מטלות מקצועיות, היאבקות עם דב קוטב וטיפוס על הר מידוריאמה.
יצא לי להתמיין לתפקידים במספר חברות ייעוץ בעבר והתהליכים כולם כללו מספר ראיונות ומספר מטלות, וביניהן: הדמיית סיטואציה ייעוצית, ניתוח קייס אנליטי, מבחנים פסיכוטכניים והמטלה שאישית נתקלתי בה הכי הרבה – בנייה והעברה של סדנה לדוגמא, אליה נתייחס היום.
להקפיד גם על ה"מה" וגם על ה"איך"
אז מה מחפשים בסדנה לדוגמא?
חברות ייעוץ שיבקשו ממכם להכין ולהעביר סדנה לדוגמא הן ככל הנראה חברות ייעוץ בהן ההנחיה נמצאת בליבת העשייה ולכן מבקשות לבחון את המועמדים במיומנויות ייעוציות רלוונטיות:
- היכולת להציג מידע באופן מתודולוגי וסדור, תוך גילוי מקוריות ויצירתיות
- כישורי הובלת דיון והנחיית קבוצה
הדגש מבחינת המועמדים בהקשר הזה צריך להיות גם על ה"מה", התוכן אותו מעבירים, וגם על ה"איך", האופן בו מעבירים את התוכן (תדמיינו ששילבתי כאן תוצאות של מחקר שמדבר על כך שה"איך" אנחנו מעבירים את המסר משפיע ב-70-100% על האופן בו המסר נקלט).
להתחיל עם הסוף מראש
בהקשר ל"מה", חשבתי שיהיה הכי נכון לתת דגשים פשוטים ופרקטיים לבניית סדנה לדוגמא (הדגשים האלו יכולים להיות כלי יעיל גם למי שצריך להעביר הדרכה קצרה במסגרת אחרת, כמו לימודים, או העבודה הנוכחית שלכם).
אם אני מנסה לפשט את התהליך, המבנה של סדנה לדוגמא צריך לכלול ארבעה שלבים:
אז זה הסדר בו תציגו את השלבים במהלך הסדנה לדוגמא שתעבירו, אבל מבחינת סדר ההכנה, זה הולך ככה:
מטרות: קודם כל, מתחילים בהתחלה – מה אנחנו רוצים להשיג בסדנה הזאת? מה אנחנו רוצים שאנשים יקחו?
אני ספציפית פריק של חשיבה תוצאתית וכל פעם שאני בונה סדנה, אני מתחיל מהמטרות. זה עוזר גם לחדד את התוצר הסופי, גם מבהיר לכל מי שבחדר שאתם יודעים לחשוב מתודולוגית ולבנות תוצרים בצורה בהירה וגם מסייע בהעברה של התכנים עצמם.
אחרי הצגת המטרות, נלמד תיאוריה, מודל או כלי יישומי כלשהו. זה הבשר של הסדנה. במיונים לחברות ייעוץ אני ממליץ שהתוכן יגיע מעולמות הייעוץ והפיתוח הארגוני או הניהול, אבל אם יש לכם משהו אחר ללמד שבוער בכם ואתם בטוחים שיעשה את העבודה, לכו על זה. רק תזכרו – המטרה כאן היא להראות שאתם יודעים להציג חומר מקצועי בצורה ברורה וללמד אותו.
"ברק, איפה מוצאים תיאוריות ומודלים?" שאלה טובה, בדיוק יש לי פסקה עליה.
קודם כל, כדאי להיות מעודכנים ו"על הדברים" לאורך כל הדרך ולהעשיר את עצמכם בידע מקצועי באופן שוטף. מעבר לזה, בגלל שבכלים פרקטיים עסקינן, הנה אתר שיש בו ערימות של מודלים ותיאוריות ומצאתי בו לאורך הדרך הרבה חומרים לסדנאות. חלק מהתכנים באתר סגורים למנויים, אבל בערך חצי ממנו פתוח.
בשלב השלישי (מבחינת הכנת הסדנה, בפועל זה יהיה השלב הסוגר), מגיעים התרגול והדיון. כאן תחשבו איך אתם מיישמים את התיאוריה, מודל או הכלי שלימדתם על קהל היעד שלכם. דוגמא קלאסית: אם קהל היעד שלכם היא קבוצה של מנהלים ולימדתם כלי שנוגע למוטיבציה של עובדים, אז בתרגול תבקשו מהם לחשוב על שני עובדים, אחד חדור מוטיבציה והשני עם מוטיבציה בקאנטים, וליישם את התיאוריה על שניהם.
אחרי שהם מתרגלים, תפתחו דיון קצר על התרגול.
ה- Ice Breaker יהיה החלק האחרון בבניית הסדנה והחלק הראשון בהנחיית הסדנה. כאן הכוונה היא פשוטו כמשמעו, לשבור את הקרח. זה יכול להיות עם הפעלה, עם סרטון, עם סיפור אישי (זו האפשרות האהובה עליי), העיקר שיהיה משהו קליל, עדיף שיהיה רלוונטי לנושא שתלמדו בהמשך, שיפתח את הסדנה שלכם ברוח משוחררת. זה יעזור גם לכם להשתחרר.
יש אנשים שחוששים לפתוח את הסדנה לדוגמא עם משהו קליל ומנסים להישאר רשמיים. ואני אומר –בולשיט. אתם שם בשביל להראות שאתם מקצוענים ולפתוח סדנה בחלק יותר קליל זו מקצוענות בתחום שלנו. אז אל תחששו מזה (כמובן שחשוב לעשות את זה בגבולות ההיגיון ולא לבקש מהמנהלים שבוחנים אתכם לסחוב אחד את השני על הגב או לנשוף על ערימה של קמח עם עיניים קשורות).
תזכרו במדריכים שלכם מהצופים, אל תתאהבו בקול של עצמכם ותחקו את סופרמן
המיומנות של הובלת דיון והנחיית קבוצה היא מיומנות רחבה ומורכבת וקשה להידרש אליה "על הדרך". לכן, אתן כאן שלוש עצות זהב שעזרו ועוזרות לי, אבל בקטנה:
- תעשו שימוש נכון (ומדוד) בשפת הגוף שלכם. שימו לב מה אתם עושים עם הגוף שלכם – פנים, ידיים, תזוזה במרחב, המנעד של הקול שלכם – הם כולם כלי וכזה שחשוב לעשות בו שימוש נכון (ומדוד, אי אפשר להדגיש את זה מספיק, אל תפריזו בשימוש בשפת גוף!) בזמן ההנחיה. שפת הגוף שלכם נועדה ויכולה לקדם את המסר שלכם, אז קחו את זה בחשבון: תתאימו את שפת הגוף לתכנים, תתאמנו לפני הסדנה (אני אישית עומד מול המראה ומתרגל לפני כל סדנה שאני מעביר) ואל תחששו לעשות שימוש בשפת הגוף שלכם גם אם אתם מעבירים את הסדנה לדוגמא לפני שלושה אנשים בלבד (זו סיטואציה סבירה וזה יכול להיות קצת מביך, אבל קטן עליכם, אני יודע).
- אל תרצו. מטרת הסדנה לדוגמא היא לא רק להתרשם מכישורי העמידה מול קהל שלכם, אלא מהאופן בו אתם מנחים דיון, מקשיבים לקבוצה, יודעים לשאול שאלות ולעשות שימוש נכון בתשובות שעולות מהקהל. כבר יצא לי לראות סדנאות של יועצים שעמדו מעולה על הבמה וידעו להעביר מסרים בצורה מהפנטת, אבל שכחו שהם שם גם בשביל לנהל דיון ולא הפנו אף לא שאלה אחת לקהל. אלו לא היועצים שעוברים את הסדנה לדוגמא. זכרו –המשתתפים שם בשביל להיות חלק מהדיון. תשלבו אותם.
- תעמדו כמו סופרמן! יכול להיות שזה עובד באמת ויכול להיות שזה פסיכולוגי, אבל אני תמיד מרגיש טוב יותר אחרי שאני מתרגל עמידת סופרמן (אמי קאדי מסבירה את זה הכי טוב). תנסו את זה, אפילו בשירותים, שתי דקות לפני הסדנה, במקרה הכי גרוע – אף אחד לא יידע שעמדתם שם ככה.
אל תחששו לצאת פראיירים
כמו שכתבתי בתחילת הפוסט, תהליכי מיון יכולים להיות תובעניים. וכולנו אנשים עסוקים ולמי יש זמן להשקיע בבניית סדנה לדוגמא ואנחנו לא רוצים לצאת פראיירים ואפשר למצוא המון סיבות לחפף… אבל בשורה התחתונה, תהליך המיון נועד לבדוק אם אתם מקצוענים וזו ההזדמנות להוכיח את זה. אז תקפידו, גם בבניית הסדנה, גם בהכנה מול המראה וגם בעמידת סופרמן בשירותים לפני.
ברק.
מעולה! תודה רבה ברק